אלול – אני לדודי ודודי לי

רחלי צמח

חודש אלול הוא חודש יקר ועוצמתי. כל יום ויום בחודש אלול הוא משמעותי וחשוב מבחינת היכולת שלנו להתעלות בעבודתנו את הקב"ה ולעשות תשובה באמת.

(1) חודש אלול הוא חודש החשבון של השנה שעברה וחודש ההכנה לשנה הבאה, אשר שניהם – החרטה ותיקונו של העבר והקבלה טובה על להבא – צריכים להיות בכל סוגי עבודת האדם: תורה ועבודה וגמילות חסדים.

בימים הטובים של ישראל אנחנו מקבלים תוספת אור וגילוי שאינם מאירים בימות החול. לשם כך אנו צריכים לשבות ממלאכה וצריכים לנקוט בהנהגות מסוימות בכדי לחוש ולחוות את האור המיוחד. ימי חודש אלול כולם שופעים באור וגילויים של אלוקות על אף היותם ימות חול, כיוון שבימים אילו מתגלות י"ג מידות הרחמים לכל אחד ואחת מישראל.

וכתוספת אור, באמצע החודש, ח"י באלול, מתרחש מאורע ששינה את פני היהדות כולה – יום הולדת שני המאורות הגדולים – הבעש"ט הקדוש ואדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך.

(2) כותב רבנו הזקן: "באלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב...אך הנה יובן ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כ"א ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאים להקביל אור פניו יתברך בשדה 

במשך השנה נמצא המלך – הקב"ה – בהיכל מלכותו, ואין נכנסים אליו כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. כלומר רק אילו העושים עבודתם נאמנה וראויים מצד הזיכוך הפנימי ושלימות העבודה בכל רבדיה, לראות את פני המלך.

בחודש אלול, יכול כל אחד ואחת מאיתנו לקבל את פני המלך – גם מי שחטא והמצב בו הוא נמצא נקרא – "שדה".

שדה, זה שטח לא מעובד הדורש חרישה וזריעה וכו', ואדם שנמצא במצב של שדה רחוק משלימות, והשדה הפנימי שלו עוד זקוק לעיבוד ביגיעה גדולה ועצומה, יגיעת נפש ויגיעת בשר – צריך להוספה בלימוד התורה, בקיום המצוות, בעבודת התפילה, ותיקון המידות.

בי"ג מידות הרחמים המאירות במשך החודש כולו, ישנה נתינת כוח לעבודה, והכנה בכדי שנוכל לעשות תשובה.

ואולם, מסביר הרבי, שהארת י"ג מידות הרחמים, הוא בשדה ולא במדבר. מדבר הוא בבחינת "ארץ לא זרועה, שהם המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא להוי' המה". ובכדי לקבל את הארת י"ג מידות הרחמים , עלינו לצאת מן המדבר.. לקבל על עצמינו עול מלכות שמים ולרצות ואף להקדיש באמת את המחשבות, הדיבורים והמעשים שלנו להוי'.

תנאי מקדים לקבלה פנימית של הארה עצומה זו, היא החלטה נפשית ומעשית לעזוב את אזור המדבר, את העניינים האסורים שאינם קשורים בקדושה, שאנחנו נופלים אליהם ברובד זה או אחר, במהלך השנה. ועזיבת המדבר אפשרית רק באופן של קבלת עול, סוג עבודה שאינו בדרך של השראה, ואף לא של הבנה והשגה, כי אם עשיה כי כך צריך ונכון לעשות, כי זהו רצונו של מקום.

עלינו לצאת מן המדבר אל השדה, שעל אף שאינו מעובד, הוא צריך להיות שדה של קדושה. ואז נוכל לחוות את הארת י"ג מידות הרחמים ואף לזכות לראות את פני המלך, ונחוש כיצד הוא מסביר לנו פנים, פנים שוחקות ואוהבות כנראה.

ויש לנו את היכולת לכך, כיוון שבשורש נשמתנו, אנחנו "אנשי העיר" (כפי שכתוב במשל שלעיל), היוצאים אל השדה.

מצד שורש הנשמה, מקומם האמיתי של ישראל הוא בעיר, מקום בו נמצא היכל מלכותו של המלך, אלא שלפי שעה נמצאים אנחנו בשדה.

גלות הנשמה של יהודי בגוף ונפש הבהמית שלו, היא רק לפי שעה, ולכן גם בהיותנו בשדה – נכנעים לתאוות הגוף, לרצונות ולצרכים של הבהמית שלנו – אנחנו זוכים לקבל את אור פניו יתברך ולהארת י"ג מדות הרחמים, כאשר אנחנו עושים תשובה מעומק הלב.

ובנוגע למלך – הקב"ה. כשהמלך נמצא בהיכל מלכותו, הוא בכתר מלכות ולבושי מלכות, כלומר גילוי המלכות היא בשיאה. מה שאין כן בהיותו בשדה. בשדה מוותר המלך על גילוי כתר מלכותו ולבושי מלכותו בכדי שיוכלו כולם להקביל פניו.

מסביר הרבי שזה מה שמוכיח שהתשובה של אילו הנמצאים בשדה, יקר ונוגע בעצמותו יותר מאשר כתר ולבושי מלכותו!

מכאן שיקר ונוגע להקב"ה יותר מכל לבושי וכתר מלכותו, התשובה שלנו. של בעלי התשובה, שאינם צדיקים, וחטאו וחוטאים שנשוב אליו יתברך, שנרצה לעובדו בלבב שלם, בשני יצרינו, ונתמסר אליו עם כל הקשיים והמניעות והעיכובים, הפנימיים והחיצוניים שלנו.

ונבנה לו יתברך דירה בתחתונים, בתחתונים דווקא, באזורים הנחותים והנמוכים שלנו, באשר הם, דירה לעצמותו יתברך. עצמותו שהיא מעבר לגילויים ולבושי מלכות שהוא מוותר עליהם על מנת שנעשה תשובה באמת ונאיר את אור נשמתנו הנמצאת בגלות הגוף והנפש הבהמית שלנו.

שנזכה למצות את ההזדמנות הנפלאה שיש לנו בחודש אלול, להוסיף בלימוד חסידות בחשק ובתענוג אמיתיים, בתפילה עם הרבה כוונה לפי ערכינו, בצדקה ובמעשים טובים. שיהיה אכפת לנו אחד מהשני באמת ושנהיה נכונים לפעול למען הקרובים לנו ואף הרחוקים מאיתנו. ושנזכה לעשות תשובה באמת וכך להפוך את הזדונות לזכויות. עד לזכות העיקרית - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!

-------------------------------------------------------

(1) ליקוטי שיחות חלק ד', הוספות/ח"י אלול, ראה תשי"ד, תצא תשי"ז

(2) ליקוטי שיחות חלק ד', הוספות אלול, ניצבים תשכ"ב.