"אני ה' רופאך"

רחלי צמח

אייר – ראשי תיבות אני השם רופאך.

סגולתו המיוחדת של חודש אייר היא להמשיך רפואה לעולם.

כיוון שהגוף והנפש מקושרים ומאוחדים ממש ומהווים יחידה אחת, מכאן מובן, שכל תופעה בנפש גורמת לתופעה בגוף.

יוצא שהמצב הרוחני שלנו והאיזון הנפשי שלנו (או חוסר איזון) משפיעים ישירות על מצבינו הגופני.

ציטוט מופלא מספר היום יום טז' סיוון:

"וכבר החליטו הראשונים כמלאכים זי"ע, אשר רפואת הנפש היא כרפואת הגוף"

מסביר שם הרבי שנחוץ ביותר שיעורר החולה בעצמו שני עניינים:

1. לדעת שהוא חולה ושהדבר יביא לידי כך שיכסוף וישתוקק להתרפאות מחוליו.

2. הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בע"ה יתברך יתרפא מחוליו." 

אחת הבעיות היותר קשות שלנו בחיים היא חוסר היכולת להגיע להכרה שאנחנו חולים.

יש בנו משהו שמסרב להודות בכך שיש בנו חולי או פגם. בכדי להגן על הדימוי העצמי שלנו,

ועל תחושות אשמה נלוות, אנו מפתחים התכחשות עמוקה וסירוב אקטיבי לתודעה מסוג זה.

השימוש במילה "לדעת" (שהוא חולה), אינו מקרי. הדעת היא כוח ההזדהות שבנפש.

מקום שמאפשר להבנות וההשגות השכליות "לרדת" אל המידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות)

ולפעול בהן שינוי.

המידות הן הביטוי החיצוני של המצב הנפשי/פנימי שלנו, כפי שבא לידי ביטוי ביחס שלנו כלפי הזולת.

הקושי הגדול נובע מכך שאיננו יכולים להזדהות עם המקום החולה בתוכינו. חוסר הסכמה זה מוביל אותנו

למצבים בהם אנו גורמים נזקים ביחסי האנוש שלנו לאנשים הקרובים אלינו ביותר, והורסים לעיתים את מסגרות חיינו.

מבלי שנעבור את השלב הזה - הידיעה וההכרה בחולי שלי – לא נוכל להתרפא ואף לא לפתח תקווה ובטחון בהשם

שנצליח בעזרתו יתברך להתגבר .

אדם יכול לעשות דברים חמורים ביותר, להזיק לזולת, ולחשוב באמת ובתמים שיש לכך הצדקה.לדוגמה,

בעל יכול להשפיל את אישתו באופן תדיר וסדיר רק בגלל שהיא אינה מסכימה לדעתו בנושא מסוים ופועלת נגד רצונו

ולהרגיש שמעשיו מוצדקים. ש'זה הגיע לה', והוא מצידו עשה את הדבר הנכון.

ומה שנותן לו עוד יותר תחושת 'צדק' במעשיו, היא תגובתה החריפה להשפלה שהשפיל אותה. הוא אינו זוכר עוד

מהיכן התחילו הדברים. וכיוון שאשתו בחרה להגיב באופן שאינו מקבל את ההשפלה, והוכיחה אותו על כך קשות,

הוא בטוח שאינו צריך לבקש את סליחתה, להתנצל 'חלילה' או לעשות תשובה..

אין הוא זוכר עוד ששורש הבעיה נובע מכך שאינו מסוגל לקבל את העובדה שזולת לו, אינו עושה את רצונו.

דבר שמוביא אותו פעם אחר פעם, לפגוע בזולת הקרוב לו באופן קשה ביותר.

אותו אדם אינו מסוגל לראות, לזהות ולדעת את חוליו – יישות ומציאות שמבטאת צורך עמוק

בשליטה אבסולוטית בזולת, חוסר יכולת לראות את קיומו העצמאי והחופשי של הזולת,

וחוסר יכולת משווע לפתח קשר הדדי ושיתופי אמיתי עם הזולת.

אותו אדם עשוי להישאר סגור בתוך תחושת צדקתו ולהמשיך בהנהגה שגויה ומזיקה,

והכיצד יגיע להכרה בכך שנפשו חולה? סביר להניח שלאשתו יהיה קשה עד בלתי אפשרי לשקף לו את מצבו.

הקב"ה ודאי שולח שליחים הרבה לאדם בכדי שיעמוד על טעויות חייו, ולפעמים מישהו חיצוני למערכת ואובייקטיבי,

יכול לסייע ולפעול שינוי ממשי באותו אדם .

אך לפעמים אדם יכול גם לסיים את חייו בעולם הזה מבלי שיעשה את המוטל עליו. ריפוי נפשו.

ואולם, החסידות מלמדת אותנו כל הזמן, לעבוד על עצמינו ולא על הזולת, ולכן כל אחד צריך להיות עסוק

בריפוי האישי שלו, ולא של זולתו.

והרי אנחנו 'משוחדים' ומערכות ההגנה שלנו עובדות שעות נוספות בכדי להגן על הדימוי העצמי שלנו,

אז כיצד נדע מהו חוליינו? העצה הטובה ביותר, היא להקשיב למה שאומרים לנו אנשים, הם מדברים כל הזמן.

בייחוד לקרובים אלינו ביותר (הורים, בעל, אישה, ילדים, חברים, משפיעים) שבמרבית המקרים הם רואים את הדברים נכון,

ועלינו רק ללמוד להקשיב מבלי להרגיש מאויימים. סביר שבשלבים הראשוניים יקשה עלינו לקבל את דעתם, ונרצה לדחות

את סברתם לגבי "ניתוח האישיות" שהם עושים לנו. אך כדאי לפתח יכולת ביטול שמשמעותה - לא לקבל באופן טוטלי ושלם

את הביקורת/האבחנה, אלא לאפשר לה להגיע למקום של בדיקה ובחינה פנימית אמיתית.

אפשר גם ליזום מהלך ולבקש מאדם שאנו סומכים עליו שישקף לנו את המצב הפנימי שלנו. לשם כך צריך נכונות גבוהה מאד להקשיב ולקבל, גם אם הדברים נשמעים קיצוניים ומופרכים. זהירות יתירה נדרשת במהלך מסוג זה, כיוון שאם אין לנו את היכולת להכיל את הביקורת אנו עשויים לפגוע בקשר עם אותו אדם שהתבקש ל'עזור' לנו ובעצם החולי רק יגבר..

ידיעת החולי מולידה באופן מיידי כיסופים והשתוקקות להתרפא. אך מסביר הרבי בסעיף השני לעיל, שצריך שתהיה לנו

הידיעה הברורה שאפשר להתרפא. הגילוי לגבי החולי שלנו עשוי להיות כ"כ חזק ועוצמתי עד שנחשוב שאין סיכוי שאפשר לתקן

ולצאת מהבעייתיות.

והרי אמרו חכמים שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, ולכן רצוי לקבל עזרה מקצועית, אם אנו מרגישים שאין ביכולת שלנו לפעול את השינוי בעצמינו, ובע"ה רואים ברכה.

אך ראשית לכל צריך את התקוה והבטחון הגמורים בקב"ה שבעזרתו נתרפא מחולינו.

ויהי רצון שתיכף ומייד ממש יתגלה הרבי מלך המשיח, והקב"ה ישלח רפואה ומזור לכולנו, כל אחד ואחת מאיתנו,

רפואת הנפש והגוף כאחד, בגאולה האמיתית והשלימה.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד